الرئيسية » مال و أعمال » זכר מותו של האיש הטוב שי גולדן. שרשרת אנושית של מעשים טובים

זכר מותו של האיש הטוב שי גולדן. שרשרת אנושית של מעשים טובים

סיפור קצר על מאיר שמגר , ז ” ל , שנפטר אתמול ” בשנת 1993 , שירתתי כדייל קרקע בחברת ” אל – על תרצה לשבת ליד החלון או במעבר , אדוני ? כמה ” ) מזוודות אתה שולח ? ” כזה ) . והוצבתי ב ” שירות שלום ” , שמעניק שירות לנוסעי מחלקה ראשונה ומחלקת עסקים . באחת המשמרות ( הטרמינל הקטן , שהיום מיועד לטיסות פנים וטיסות לואו קוסט – היה הטרמינל היחיד ) , באחד מימי הקיץ הומי האדם , בהם הטרמינל מתפוצץ מכמות אנשים , והכל עצבניים וחסרי סבלנות , נתקלה עיני ממקום מושבי בדלפק במאיר שמגר עומד בתור לבידוק הבטחוני , כאחד האדם , בחלק של הנוסעים במחלקת התיירים . איני יודע כיצד הצלחתי לזהותו , בתוך הערב רב של הנוסעים , אבל הוא עמד שם לצד רעייתו , והמתין לתורו . לפי חישוביי היה עליו להמתין בתור למעלה משעה , עד שיעבור לצ ‘ ק אין ומשם הלאה . ” זה מאיר שמגר שם ” , הצבעתי עליו ואמרתי לדיילת שישבה לצידי בדלפק . ” נשיא בית המשפט העליון ! ” , הוספתי בהתרגשות . ללא , מאבטחים . ללא עוזרים . ללא מלווים . רק הוא ורעייתו , בתור לבידוק הבטחוני . מכיוון ש ” שירות . . &

29 שלום ” נועד לספק שירות לא רק לנוסעים בעלי ממון לרכוש כרטיסים יקרים , כי אם גם לנוסעים רמי מעמד ובעלי דרג , ניגשתי אליו , כדי להציע לו ליהנות מהשירות שמציעה המחלקה שלנו – מקום בו אין תורים לעמוד בהם והבידוק אורך שניות קצרות , ומשם , במסלול המהיר לדיוטי פרי ולטרקלין ” המלך דויד ” . בכל זאת , נשיא בית . המשפט העליון , מיינד מר שמגר ? ” , נפניתי אליו , בזהירות , מתוך חשש ” , שאפשר וטעיתי בזיהוי . הוא היה גבוה להפתיע צנום מאד , אבל עמידתו זקופה . שיערו כסוף , ” ומקליש וכפות ידיו אחזו בעגלת המזוודות . ” , ‘ הוא השיב . ” שמי שי , ואני נציג שירות שלום המיועד לנוסעים חשובים . אשמח ללוות אותך לדלפק הבידוק שלנו ולחסוך לך את התור ” . הוא , נתן בי מבט קצר , הייתי אז בן 22 , ואמר בשלווה אנחנו מרגישים פה מאד בנח ” , והתכוון אליו ” , ולרעייתו . הטרמינל הקטן היה צפוף , סואן , הומה דחוס , ומאד לא נעים . ההיפך ממקום בו ירגיש פלוני בנח , בוודאי לא אדם מבוגר . ” אדוני , זו באמת

לא בעיה . אני רק אעביר אותך בידוק בטחוני . ואעשה לך צ ‘ ק אין . זה לא משהו נורא מורכב למעשה , אלה ההוראות שלנו . כאשר אנו מזהים נוסע חשוב , לקדם אותו ולהקל עליו ” . הוא הביט בי בשלווה ואמר , ” ידידי , אני לא נוסע חשוב . אני נוסע כמו כל אחד מהנוסעים כאן . ובאמת , אנחנו בטוב כאן . תודה על הצעתך ” . הייתי נבוך ומבולבל . לא היה זה המקרה הראשון בו זיהיתי בתור חבר כנסת או פרצוף מוכר אחר ודגתי אותו מתוך הקהל לטובת קיצור תהליכים זריז ואלגנטי . כולם נעתרו . ללא היסוס . הוא היה הראשון שסירב . ” אבל אדוני , אתה נשיא בית המשפט העליון ” , הזכרתי לו , בפליאה , כמעט בנזיפה . ” אני אזרח ישראלי ” , הוא אמר . ” ויש לי כרטיס לנסיעה במחלקת תיירים , ועליי לעמוד בתור של מחלקת התיירים . זה לא הוגן שאני לא אעמוד בתור והם כן ” , אמר והחווה בראשו על האנשים סביב . ” אני ממש מבקש , אדוני ” , ניסיתי בפעם האחרונה , והוא אמר , ” הכל בסדר . עשית את מלאכתך כראוי , עכשיו שוב לעמדה שלך . אני מבטיח לך שנסתדר כאן ” . מסביב החלו האנשים מרימים עיניהם ומזהים את

הדמות שנעמדה ביניהם בתור . התלחששויות התחילו , מבטים לוכסנו , ושמגר החל זע בחוסר נוחות . ” בבקשה ” , אמר בקול רך , ” שוב לעמדתך ” . שבתי לעמדתי וליוויתי אותו במבטי לאורך השעתיים בקירוב שעמד שם , ואז כשעלה במדרגות הנעות , עם שאר הנוסעים , לעמדת בידוק הדרכונים , אמרתי לשותפתי לדלפק ” יש שופטים בישראל ” . והיא אמרה , ” כן , אה ? ” כן . אה . אלה היו ימים אחרים , כמובן . אבל אספר רק שגם בימים האלה היו שנהגו בחזירות , היו שנהגו בגסות ובשררה בשל מעמדם כלפינו הדיילים , והיו כאלה שהתנהגו כאילו הכל מגיע להם בזכות . חלק מהדמויות האלה עדיין מצויות בחיינו הציבוריים . מאיר שמגר כבר לא . ונדמה שזה חלק מהסיפור של ישראל של ימינו שאנו מספרים לעצמנו בדאגה מסויימת – ישראל בה יש פחות ופחות מאיר שמגרים , ויותר ויותר מאלה שאינם הוא . יהי זכרו ברוך .

שרשרת אנושית של מעשים טובים

תה זהוב… שירותים… . סיפור קצר על מאיר שמגר , ז ” ל , שנפטר אתמול ” בשנת 1993 , שירתתי כדייל קרקע בחברת ” אל – על תרצה לשבת ליד החלון או במעבר , אדוני ? כמה ” ) מזוודות אתה שולח ? ” כזה ) . והוצבתי ב ” שירות שלום ” , שמעניק שירות לנוסעי מחלקה ראשונה ומחלקת עסקים . באחת המשמרות ( הטרמינל הקטן , שהיום מיועד לטיסות פנים וטיסות לואו קוסט – היה הטרמינל היחיד ) , באחד מימי הקיץ הומי האדם , בהם הטרמינל מתפוצץ מכמות אנשים , והכל עצבניים וחסרי סבלנות , נתקלה עיני ממקום מושבי בדלפק במאיר שמגר עומד בתור לבידוק הבטחוני , כאחד האדם , בחלק של הנוסעים במחלקת התיירים . איני יודע כיצד הצלחתי לזהותו , בתוך הערב רב של הנוסעים , אבל הוא עמד שם לצד רעייתו , והמתין לתורו . לפי חישוביי היה עליו להמתין בתור למעלה משעה , עד שיעבור לצ ‘ ק אין ומשם הלאה . ” זה מאיר שמגר שם ” , הצבעתי עליו ואמרתי לדיילת שישבה לצידי בדלפק . ” נשיא בית המשפט העליון ! ” , הוספתי בהתרגשות . ללא , מאבטחים . ללא עוזרים . ללא מלווים . רק הוא ורעייתו , בתור לבידוק הבטחוני . מכיוון ש ” שירות . . &

29 שלום ” נועד לספק שירות לא רק לנוסעים בעלי ממון לרכוש כרטיסים יקרים , כי אם גם לנוסעים רמי מעמד ובעלי דרג , ניגשתי אליו , כדי להציע לו ליהנות מהשירות שמציעה המחלקה שלנו – מקום בו אין תורים לעמוד בהם והבידוק אורך שניות קצרות , ומשם , במסלול המהיר לדיוטי פרי ולטרקלין ” המלך דויד ” . בכל זאת , נשיא בית . המשפט העליון , מיינד מר שמגר ? ” , נפניתי אליו , בזהירות , מתוך חשש ” , שאפשר וטעיתי בזיהוי . הוא היה גבוה להפתיע צנום מאד , אבל עמידתו זקופה . שיערו כסוף , ” ומקליש וכפות ידיו אחזו בעגלת המזוודות . ” , ‘ הוא השיב . ” שמי שי , ואני נציג שירות שלום המיועד לנוסעים חשובים . אשמח ללוות אותך לדלפק הבידוק שלנו ולחסוך לך את התור ” . הוא , נתן בי מבט קצר , הייתי אז בן 22 , ואמר בשלווה אנחנו מרגישים פה מאד בנח ” , והתכוון אליו ” , ולרעייתו . הטרמינל הקטן היה צפוף , סואן , הומה דחוס , ומאד לא נעים . ההיפך ממקום בו ירגיש פלוני בנח , בוודאי לא אדם מבוגר . ” אדוני , זו באמת

לא בעיה . אני רק אעביר אותך בידוק בטחוני . ואעשה לך צ ‘ ק אין . זה לא משהו נורא מורכב למעשה , אלה ההוראות שלנו . כאשר אנו מזהים נוסע חשוב , לקדם אותו ולהקל עליו ” . הוא הביט בי בשלווה ואמר , ” ידידי , אני לא נוסע חשוב . אני נוסע כמו כל אחד מהנוסעים כאן . ובאמת , אנחנו בטוב כאן . תודה על הצעתך ” . הייתי נבוך ומבולבל . לא היה זה המקרה הראשון בו זיהיתי בתור חבר כנסת או פרצוף מוכר אחר ודגתי אותו מתוך הקהל לטובת קיצור תהליכים זריז ואלגנטי . כולם נעתרו . ללא היסוס . הוא היה הראשון שסירב . ” אבל אדוני , אתה נשיא בית המשפט העליון ” , הזכרתי לו , בפליאה , כמעט בנזיפה . ” אני אזרח ישראלי ” , הוא אמר . ” ויש לי כרטיס לנסיעה במחלקת תיירים , ועליי לעמוד בתור של מחלקת התיירים . זה לא הוגן שאני לא אעמוד בתור והם כן ” , אמר והחווה בראשו על האנשים סביב . ” אני ממש מבקש , אדוני ” , ניסיתי בפעם האחרונה , והוא אמר , ” הכל בסדר . עשית את מלאכתך כראוי , עכשיו שוב לעמדה שלך . אני מבטיח לך שנסתדר כאן ” . מסביב החלו האנשים מרימים עיניהם ומזהים את

הדמות שנעמדה ביניהם בתור . התלחששויות התחילו , מבטים לוכסנו , ושמגר החל זע בחוסר נוחות . ” בבקשה ” , אמר בקול רך , ” שוב לעמדתך ” . שבתי לעמדתי וליוויתי אותו במבטי לאורך השעתיים בקירוב שעמד שם , ואז כשעלה במדרגות הנעות , עם שאר הנוסעים , לעמדת בידוק הדרכונים , אמרתי לשותפתי לדלפק ” יש שופטים בישראל ” . והיא אמרה , ” כן , אה ? ” כן . אה . אלה היו ימים אחרים , כמובן . אבל אספר רק שגם בימים האלה היו שנהגו בחזירות , היו שנהגו בגסות ובשררה בשל מעמדם כלפינו הדיילים , והיו כאלה שהתנהגו כאילו הכל מגיע להם בזכות . חלק מהדמויות האלה עדיין מצויות בחיינו הציבוריים . מאיר שמגר כבר לא . ונדמה שזה חלק מהסיפור של ישראל של ימינו שאנו מספרים לעצמנו בדאגה מסויימת – ישראל בה יש פחות ופחות מאיר שמגרים , ויותר ויותר מאלה שאינם הוא . יהי זכרו ברוך .

שרשרת אנושית של מעשים טובים

عن سليم هزاع

شاهد أيضاً

انتكاسه جديدة لشركة “بوينغ” الأمريكية

الرأي نيوز – متابعات: طلبت خطوط طيران جارودا إندونيسيا فسخ عقد شراء 49 طائرة من …

اترك تعليقاً

لن يتم نشر عنوان بريدك الإلكتروني. الحقول الإلزامية مشار إليها بـ *

اخفاء